אחד השלבים החשובים בכל חופה הוא הרגע בו החתן הטרי מעביר את הכתובה לאשתו החדשה. מסמך משפטי זה, על פי המסורת היהודית, מפרט את חובותיו של הבעל כלפי אשתו, וכן את ההתחייבות הכספית שלו במקרה שיתגרש ממנה או ישאיר אותה אלמנה, חלילה. זוהי, כמובן, התחייבות שהיא הכול לא משוויונית, מה שהעלה את הצורך לאלטרנטיבות אלה או אחרות.
כיום, יחד עם העלייה של טקסי חתונה שאינם דתיים – זוגות חד מיניים או כאלה שלא יכולים או מעוניינים להתחתן דרך הרבנות – עולה פעמים רבות האפשרות של כתובה חילונית. הנה כל מה שחשוב לדעת עליה.
המאפיינים העיקריים של כתובה חילונית
כתובה חילונית, מעצם הגדרתה, מבוססת על מספר דברים עיקריים. ראשית, תהיה בתוכה הצהרה של כל אחד מבני הזוג על אהבתו לאחר, וכן על הכוונה המשותפת שלהם להקים, כזוג נשוי, בית בישראל.
החלק המרכזי בכתובה הוא התחייבות של כל אחד מבני הזוג כלפי השני, כלומר, שורה של נדרים שהם מתחייבים לקיים במהלך החיים המשותפים שלהם יחדיו. מה שחשוב להדגיש הוא שלהבדיל מהכתובה המסורתית, כאן כל נדר הוא בגדר אפשרות, לרבות נדרים הנוגעים לזכויות פיננסיות, לקניין או לחובותיו של בן הזוג.
בהמשך לכך, כתובה חילונית יכולה להיות מנוסחת על ידי בני הזוג עצמם, להבדיל מהנוסח הקבוע של הרבנות. המטרה היא לאפשר לכל זוג להגדיר את התנאים שלדעתם צריכים להגדיר את היחסים ביניהם כבעל ואישה, על פי האהבה השוררת ביניהם והתפיסה שלהם לגביה. עם זאת, ברור שקיימים בנמצא נוסחים קבועים, פחות או יותר, של כתובות חילוניות, מהם יכולים הזוגות לבחור.
הכתובה החילונית תיכנס לתמונה, מטבע הדברים, בטקסים "אלטרנטיביים" של נישואין, במסגרת היהדות הרפורמית. במילים אחרות, הדבר נעשה שלא כחלק מהחופה המסורתית היהודית. כפי שנרמז מעלה, מדובר כאן לרוב על מקרה של בני זוג בעלי אותו מין שאינם יכולים להתחתן באופן המסורתי, על פי היהדות, כמו גם כאלה שרוצים לעשות זאת מחוץ למסגרת הרבנות. מסורבי חתונה על פי הרבנות (למשל, מצב בו אחד מבני הזוג אינו יהודי) יכולים לבחור אף הם בכתובה חילונית.
המאפיינים ה"מודרניים" של הכתובה
כפי שנרמז מעלה, הכתובה ההלכתית נוטה ליצור הפרדה ברורה בין הגבר לאישה, או אפילו אפליה של ממש ביניהם: האישה הופכת לרכושו של הגבר, ובמקרה של גירושין עליו לשלם את סכום הכתובה.
במקרה של כתובה חילונית, מן העבר השני של המשוואה, הנוסח נוטה להיות גמיש, והוא לא יוצר אפליה בין בני הזוג. שוויון והדדיות הם חלק ממילות המפתח, מבחינה זו, וכאלה שלא בהכרח נותנים את אותותיהם בטקס ההלכתי. זו גם הסיבה שבעיני רבים, כתובה חילונית נחשבת למרגשת פי כמה ביחס לזו ההלכתית, ומאפשרת להם לבטא היטב את מה שעל ליבם.
מבחינת השפה, הכתובה החילונית, הנחשבת למודרנית במלוא מובן המילה, מנוסחת אך ורק בעברית. גם כאן, ניתן להעמיד מנגד את הכתובה ההלכתית, המבוססת על שילוב שבין השפות העברית לארמית. במקרה שאחד מבני הזוג דובר שפה שאינה עברית, ניתן להכניס לתוכה נוסחים גם בשפת המקור שלו.
ההליך הטכני של הכתובה
אז איך בדיוק חותמים על כתובה? כאן, ניתן להבחין בין מספר אפשרויות עיקריות. הראשונה היא לחתום עליה, בדומה לצורה המסורתית יותר של כתובה, טרם טקס החתונה, עם או בלי נוכחות של עדים. אפשרות אחרת היא לחתום על הכתובה לפני הטקס, ולאחר מכן להחתים עליה גם את האורחים, מה שיביא למספר גדול מאד של עדים. האפשרות השלישית היא לחתום על הכתובה במהלך טקס הנישואין עצמו, מול כל האורחים גם יחד.
