השנים האחרונות מאופיינות בשינוי לא מעט דפוסים בתא המשפחתי בישראל. על רקע העלייה בביקוש לנישואין אזרחיים, או הדרישה לאפשר נישואין חד מיניים, עולה גם הנושא של זוגות מעורבים. אנחנו נתייחס כאן למגמות שניתן למצוא בחברה הישראלית ביחס לכך, לאופני החתונה וכן נעניק לכם טיפים חשובים להשלמת המשימה.
כל הסיבות לחתונה מעורבת
נישואין של זוגות מעורבים – כלומר, זוגות בהם אחד הצדדים אינו יהודי – הפכו לנפוצים במיוחד בשני העשורים האחרונים. הסיבה העיקרית לכך היא גלי העלייה, בעיקר מאתיופיה ומחבר המדיניות, שמאפיינים את התקופה הזו. גם עליית המסתננים לצרכי עבודה, שהגיעה למימדי ענק בשנים האחרונות, הגדילה את הסבירות ליחסים בין זוגות מעורבים. כיום, העובדות מראות שאחד מבין עשרה זוגות ישראלים הוא זוג מעורב, כאשר בתפוצה האחוז, מטבע הדברים, גדול פי כמה.
הנקודה המרכזית שיש להדגיש היא שהמסורת היהודית, כידוע, מתירה נישואין רק כאשר שני בני הזוג הם יהודים. כתוצאה, הם נדרשים למצוא דרכים אלטרנטיביות לממש את האהבה שלהם, להצהיר על אהבתם ולהגדיר את הזכויות והחובות של כל אחד מהם. וכאן בדיוק מתחילים לדבר על חתונה אזרחית. היא נפוצה במספר מצבים עיקריים, דוגמת בני זוג שסולדים מההליך הרבני בישראל, זוגות חד מיניים, וכן – גם זוגות מעורבים.
אז איך ניתן להתחתן?
חתונה אזרחית, ברמת ההגדרה, היא חתונה שאינה מבוצעת באמצעות הרבנות, ולכן אינה כוללת את טקס החופה בצורה המסורתית שלו. חתונה אזרחית מתבצעת, ברוב המקרים, באחת ממדינות העולם שמאפשרות זאת, כאשר בחירות נפוצות בקרב ישראלים הן צ'כיה, קפריסין, גרמניה, ארצות הברית ועוד.
בכל אחד מהמדינות האלה ההליך שונה, אך הוא יהיה מבוסס על תשלום של כמה מאות דולרים (מעבר לעלויות הנסיעה, הלינה, השמלה, החליפה וכו'), ועל רשימה ארוכה של מסמכים שנדרש להנפיק. חשוב לשים לב שהאתגר העיקרי הוא לתרגם את המסמכים הרלוונטיים לשפה הנהוגה באותה מדינה, וברוב המקרים לצרף אליהם גם חתימה של נוטריון.
בישראל, בהחלט ניתן למצוא מספר הולך וגובר של זוגות שבוחרים לקיים טקס חתונה אלטרנטיבי, שיכול להיות בכל פורמט שהם רואים לנכון. טקסים אלה, ביניהם טקסי נישואין קונסרבטיביים או רפורמיים, לא מוכרים על ידי מוסדות המדינה, אלא אם מלווה אליהם טקס נישואין אזרחי, הנערך באחת ממדינות העולם.
היום שאחרי החתונה
זוגות מעורבים מעוניינים, מטבע הדברים, לקבל רשימה ארוכה של זכויות גם לאחר רגע החתונה שלהם. החדשות הטובות הן שגם זוגות שהתחתנו בחתונה אזרחית מוכרים כזוגות נשואין לכל דבר ועניין מבחינת מיסוי, ירושה וכן שירותים שונים:
לקיחת משכנתא, טיפולי הפרייה וכיוצא בזה. הקושי העיקרי שעומד כאן הוא להוכיח את המעמד, שאינו כרוך בשינויים בתעודת הזהות או ברישומים למיניהם. דרך יעילה לעשות זאת, בשנים האחרונות, היא בזכות כל אותם הסכמים, המעידים על החיים המשותפים והכוונות לעתיד: תעודות זוגיות, הסכמים לחיים משותפים וכיוצא בזה.
בנקודה הזו, נדרש להתייחס לסוגיה משמעותית אחרת, והיא זו הנוגעת לאזרחות. כאשר האזרח הזר מעוניין לקבל אזרחות ישראלית רק על סמך היחסים שלו עם בן או בת זוג יהודית, ייתכן מאד שלא רק שהבקשה תידחה – אלא אותו אזרח עלול להיות מגורש מישראל.
לעומת זאת, כשבני הזוג מתחתנים יחדיו בחתונה אזרחית בחו"ל, הם יכולים לחזור ארצה יחדיו, כזוג נשוי, ולהגיש את הבקשה לקבלת אזרחות. עד אשר ההליך יאושר, נדרש שמשרד הפנים יאשר תושבות זמנית לאזרח הזר: כאשר הדבר לא מתרחש, כפי שבהחלט מתקבל על הדעת, מומלץ להיעזר במשרד עורכי דין הבקיא בתחום.
