מוסד הנישואין בישראל הוא חלק מדיני המשפחה המהווים תחום ייחודי במשפט האזרחי בישראל. הנישואין כמוסד יוצרים קשר משפטי מחייב בין בני הזוג שלו מספר מאפיינים ייחודיים: אופן היצירה של ההתחייבות, הזכויות והחובות הנכללים בו וסיומם.
יצירת הנישואין
דיני המשפחה בישראל הם תחום ייחודי בו דרים בכפיפה אחת הדין הישראלי והדין הדתי של בני הזוג באופן זה לצד בית דין אזרחי המוסמך לדון בענייני משפחה הקימה המדינה גם בתי דין דתיים. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953 אינו מכיר בנישואין אזרחיים בין בני זוג יהודים בישראל וקובע בסעיף 2 כי נישואיהם וגירושיהם של יהודים ייערכו בישראל לפי הדין הדתי, משמע דין תורה.
במקביל קובע החוק בסעיף 1 שסמכות השיפוט הייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים תושבי או אזרחי המדינה תהא שמורה לבית הדין הרבני.
כיום מתנהל בזירות השונות מאבק מתמשך על שינוי המציאות הקיימת כך שבני זוג יוכלו לבחור להינשא בנישואין אזרחיים על אדמת ישראל. יחד עם זאת, קיימת לבני הזוג שאינם מעוניינים בנישואין ברבנות האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים בכל מדינה אחרת בה קיימת האפשרות להינשא בנישואים מסוג זה והללו יוכרו לפי הנחיות הפסיקה של בית המשפט העליון בסוגיה זו.
ביהדות קיימות מספר מגבלות על נישואין באופן שאנשים מסוימים אינם רשאים להתחתן האחד עם השני (פסולי חיתון) כדוגמת כהן שאינו רשאי להינשא לאלמנה או גרושה, עקר שאינו רשאי להינשא כלל, או ממזר שאינו יכול להתחתן עם שאינה במעמד שלו. נישואים בין בני זוג מאותו מין אינם מוכרים אף הם.
לאור האיסור פונים במקרים אלו בני הזוג לחתונה אזרחית בחו"ל או לכתיבת הסכם לחיים משותפים המכונה גם בשפה המשפטית הסכם ממון.
תוכן הנישואין
נישואין בין יהודים התקפים לפי דיני מדינת ישראל מחייבים את הזוג לעבור את שלב הקידושין בו הגבר מקדש את האישה באמצעות כסף, שטר או ביאה. כיום מקובל לקדש באמצעות טבעת בפני שני עדים כשרים לפי ההלכה. במהלך הטקס מחויב הגבר לתת לאישה כתובה.
כתובה זו היא מסמך משפטי המסדיר את זכויותיה של האישה במהלך הנישואין ואת חובותיו של הגבר. בכתובה נכתבים גם הנכסים שנשארים בבעלותה אם פוקעים הנישואין והסכום אותו הוא מחויב לתת לה במקרה של גירושין.
פקיעת הנישואין
סיומם של הנישואין יכול שיעשה במסגרת הסכם או הליך משפטי שיכול להתנהל בבית המשפט לענייני המשפחה או בבית הדין הרבני. ברם, מתן קלף הגט נעשה על ידי בית הדין הרבני גם אם ההליך נוהל בבית המשפט האזרחי. בית הדין הרבני הוא הגורם המוסמך גם להתיר את הנישואין האזרחיים שנעשו במדינה אחרת בין יהודים.
פסיקה
תיק רבני 6745-12-2 פלונים ט נ' אלמוני- ערעור על החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן היתר נישואין המעוכב בשל פגמים בגיור של אמו והיעדר תעודת גיור חתומה. המערער ואמו הופיעו בבית הדין הרבני ברחובות שקבע שאין לו תשתית להתיר לו להינשא כדת משה וישראל משום המישור הפורמלי ומסיבות הלכתיות.
המבקש נולד לאם שהתגיירה ולה נולד בסיום ההליך. הוא הציג את תעודת הגיור של אמו אך התעודה לא הייתה חתומה באופן אישי על ידי הרב הראשי לישראל ולכן רשם הנישואין לא היה רשאי לאשר את הנישואין ולכן פנה המערער לבית הדין שקבע שתעודת האם פגומה ולכן אין באפשרותו לאפשר לבן להינשא על סמך התעודה.
כבוד השופט הרב שלמה דיכובסקי אב בית הדין הרבני הגדול קבע שאין זה בסמכות בית הדין הרבני הגדול להטיל ספק במקצועיות עבודתם של מי שמופקד על הגיור ומשום שהמבקשת קיבלה תעודת גיור רק שאינה חתומה אזי יש להעביר את העניין לפתרונה של מועצת הרבנות.
